מהותה של הרוחניות בחינוך 

יסוד בסיסי בהשקפה היהודית מניחה שלכל התופעות הקורות בעולמנו ישנו רקע רוחני מוקדם – הגורם להתרחשות המאורעות. המהר"ל מפראג מבהיר שכאשר חז"ל  התחקו לפשר סיבות רוחניות למאורעות , הם לא שללו את הגורמים הגשמיים, אלא התחקו על שורשיהם העמוקים הנעוצים תמיד במישור הרוחני.

יש מפרשים למשל- שעיקר גלות מצרים היה על ידי שנסתלק הדעת, בחינת גלות הרוחני.כפי שמצויין בתהילים צב,ז,-"איש בער לא יידע וכסיל לא יבין"...וכן בויקרא רבה א,ו- ונדרים מא,א,-"דיעה חסרת – מה קנית" דיעה קנית- מה חסרת"

אדם בעל מעמד בכיר יותר –חייב להקפיד על צלילות דעתו, לכן  התורה  אסרה על הכוהנים לעבוד במקדש אם הם שתויי יין.(מדרש תנחומא שמיני ,ה). רכישת דעת- אינה ממוקדת "רק" בבניין היידע ובידיעה שטחית על עניינים, דעת – מבהיר לנו חשיבות ,התעמקות,התבוננות במיגוון תחומים על כל צדדיהם ומרכיביהם.

הדעת- הרוחניות הקיימת באדם מאפשרת לו לשקול דברים, לשקלל אותם, לקבל החלטות נבונות ויעילות ובכך לבצע כל פעילות גשמית-בדרך הטובה,היעילה והמצויינת. כפי שמציין " השם משמואל התופעה המוזרה-שכאשר משה בא לבשר לעם ישראל את בשורת הגאולה, העם אפילו לא התפנה " להקשיב" לדבריו , כפי שמצויין בשמות ,ו,ט,- "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה".

הסבל,היסורים,הפעילות הגשמית המלאה והגדושה- מנעו מהם לרכז מחשבותיהם, להתבונן במשמעות מעשיו ורעיונותיו של משה, המוח שחסר היה בו "רוחניות" מונע חשיבה נבונה ונכונה.

משה מכוחו הרוחני והאמונה הטמונה בו הנובעת ממוח פורה וחכם השכיל לאט ובשלבים להשפיע ולהקרין על העם חשיבות" הדעת- הרוחניות",האמונה – לקראת יציאתם ממצרים ,מעבדות לחרות והפיכתם לבני חורין.

אין לי ספק שכאשר קיימת "אמונה" – היא גורמת להגברת "הרצון" להוסיף" רוחניות".

כאשר הרוחניות מתחזקת- הדעת הפנימית מועשרת, תהליך קבלת ההחלטות איכותית והתוצאות החיוביות והאיכותיות תגענה.

כך בחינוך-אפשר לנצח,להצליח, להשיג כל יעד  אם משלבים מוח פורה ופורח-מהגברת הרוחניות-

ואז לטפח -2- התכונות החשובות באדם ובעיקר במנהל שהוא מנהיג ובמורים-"רצון ואמונה".

בזמנו-כמפקח במשרד החינוך- הגעתי להישגים הטובים ביותר בארץ( כמפקח כולל וכמפקח מחוזי על החינוך הדתי במחוז ת"א), כי החדרתי בכולם את הרצון להיות הטובים ביותר- ואת האמונה בי...בעצמי...ביכולתי...בכישוריי...שלי ליישם  הרצון – הלכה למעשה.

בעשור האחרון- בו הנני משמש כמרכז קורס המנהלים בבר אילן ומרצה במכללות נוספות, הנני מחדיר בהם חשיבות יידע עולם, רוחניות, השכלה כללית, כדי לפתח מוח יעיל ואיתן ואז כאמור –קבלת ההחלטות מצויינת.

כאשר "הרוחניות" מוטמעת – ניתן ליישם היטב הרצון להגיע לשחקים, והאמונה- בי, בעצמי- שאני מסוגל לכבוש כל יעד ולהגיע לכל פסגה.(מצ"ב מאמר על הרצון והאמונה).

בתחילת עבודתי כמפקח מחוזי- דאגתי שכל המפקחים וכל המנהלים ילמדו לתואר שני.אף דאגתי וקיבלתי אישור ממשרד החינוך להענקת יום חופשי ללימודיהם. במהלת2-3 שנים סיימו כולם תואר שני.לא חקרתי  מה התחום שלמדו, העיקר שהם למדו  והוסיפו יידע ורוחניות מעמיקה ואיכותית, כל הפכו כולם לאנשי חינוך חכמים ונבונים יותר. "הרוחניות" שחדרה לתוכם גרמה שתהליך קבלת ההחלטות בכל דיון בישיבות היה פורה ומבריק. הויכוחים, המחלוקות, הדיונים, ושאילת השאלות על כל נושא...על כל נושא... היוו את התשתית האיתנה  להגשים הלכה למעשה כל חלום , כל רעיון חינוכי חדשני, כפי שמצויין במסכת חגיגה" אין בית מדרש ללא חידוש".

הוספת "רוחניות" מפתחת מוח פורה- המאפשר יצירתיות , יוזמות ותהליכי שינוי.

מנהל בי"ס שהוא מנהיג המוביל ומשפיע על המורים וההורים והמה הופכים אף הם למנהיגים המפתחים מנהיגות נוער. כל " המנהיגים" מנהל...מורים...מנהיגות נוער..והורים...יובילו רעיונות חדשניים ויצירתיות  ככל שיוחדרו בהם מקצוענות בתחום הלמידה מחד ומאידך "רוחניות" שאינה קשורה דווקא לתחום המקצועי אותו מלמד המורה.

בשפע ישיבות המפקחים ,המנהלים ורכזי המקצוע החדרתי בהם נושאים  רוחניים...  השכלה כללית תחומים שאינם קשורים דווקא לתכנית הלימודים.

אנו יודעים שהיהודים היו מאז ומתמיד החכמים ביותר בעולם, אף במאה השנים האחרונות -22%  ממקבלי פרס נובל יהודים, למרות שאנו רק 0.024% מהאוכלוסיה בעולם.

רבים מאוד מאוד מהיהודים בדורנו לומדים "דף גמרא יומי" , במהלך שבע וחצי שנים אנו מסיימים ללמוד את כל- 2700- דפי הגמרא ושוב מתחילים מחדש.בסיום לימוד הגמרא הקודמת לפני כ-6-שנים הופיע כמרצה אורח  -הרב לאו-מי שהיה הרב הראשי בארצנו וסיפר לנו על משלחת של -30- פרופסורים מאירופה שהגיעו לבקר בארץ. הרב לאו נתבקש לסייר עימם מספר שעות.בביקור הם ניתקלו בבית מדרש בו למדו אנשים "דף יומי", שאלו האורחים מאירופה... לאיזה תואר אתם לומדים"?לשום תואר השיבו הלומדים

האם הנכם לומדים לקבלת גמול השתלמות הוסיפו לשאול?לא ...לא -  השיבו

אנו לומדים לשם"לימוד" להחדרת רוחניות לתוכנו.

התפעלו הפרופסורים ואמרו באופן חד משמעי... אין באירופה כולה אנשים הלומדים מדי יום "רוחניות" ללא חשיבה על תמורה.

אומר שלמה המלך-החכם מכל אדם " חכמת אדם תאיר פניו", ניתן לראות פניהם הזוהרות המביעות חכמה של  -35- חברי הלומדים מדי בוקר ב-6.30.- דף יומי במשך -45- דקות.

ד"ר ערן כץ בספרו "סוד המוח היהודי" מבהיר לנו היטב כל הכלים "הרוחניים" שבהם השתמשו היהודים במשך אלפי שנים כדי להיות החכמים ביותר בעולם.

ראוי לציין ולהדגיש שהספר תורגם לאחרונה לסינית ולקוריאנית במעליוני עותקים. ע"פ העיתונות מאות אלפי קוריאנים לומדים כיום "גמרא "כדי ללמוד מאיתנו להיות חכמים.

ראוי להדגיש תמצית "יעדי החינוך העיקריים" בהם השתמשתי מאז ועד היום כדי להגיע  לרום הפסגה, כפי שהדגשתי לעולם שילבתי " רוחניות".

• הישגים לימודיים

כאשר "מלמדים" ומגיעים להישגים לימודיים איכותיים ומעולים, כל אחד כמובן ע"פ יכולתו, הרי הילדים שמחים ומאושרים, חדורים מוטיבציה, רצון עז ואמביציה להמשיך ללמוד ולהשכיל כדי להצליח, שהרי "הצלחה גוררת הצלחה"- ו"חוויות של הצלחה"

 מהווה מוקד – בהמשך הדרך להגיע לראש כל הר.

באזור פיקוחי מעולם לא היתה "אלימות", כאשר ילד שמח ומאושר – מצליחן והישגי  הוא אינו אלים.

   2. חיי חברה

   חייב להיות שילוב הדוק בין הישגים לחינוך חברתי. ילד האומר ש"כיף" לי לבוא לבית הספר –מתכוון שיש לו חברים. או אז הוא שמח ומאושר וההישגים ממריאים מעלה- מעלה. פיתוח מהותי של חיי חברה תקינים נוצר כאשר מפתחים " מנהיגות נוער"...תפקיד לכל ילד מכיתה א ועד סיום הלימודים. כך כולם חשים  שהם "שותפים"  לכל העשייה המוסדית.

מנהיגות נוער גורמת להגברת האיתגור, האיכפתיות, השאפתנות...ועוד...

3. פיתוח המצויינות

פעמים רבות אנו מתמקדים ב"חלשים", ההצלחה במחוזי נבעה –בעיקר ...בעיקר...בטיפוח "המצויינים", המה הגיעו ל-170% ועליהם הוטלה המשימה לסייע לחלשים שהגיעו לרמת 60-70%, כך הפערים גדלו-וזה יעד חשוב בחינוך נכון .

• פיתוח מנהיגות

הפיכת בית ספר כמוסד לפיתוח מנהיגות

מנהל כמנהיג...מורים כמנהיגים...מנהיגות נוער...ומנהיגות הורים.

קיים הבדל תהומי בין מנהל טוב ומורה מעולה לבין היותם מנהיגים

היעדים הללו וכמובן נוספים הושגו בעיקר מתוך פיתוח  "רוחניות" "השכלה כללית" ו"וקריאת ספרים" בקרב כל אנשי החינוך-המנהיגים

חובה עלינו לטפח במכללות המכשירים מורים "יעדים" חשובים אלו-ולהבהיר היטב –כי תמיד הלמידה המקצועית- חייבת לכלול גם "רוחניות". כך מפתחים מוח פורה ואיכותי המגביר חכמה ודעת.

מתמיד שאלתי כל מורה וכל מנהל וגם במכרזי ניהול –על ספר טוב שקרא. פעלתי רבות על "עידוד קריאה" .כל ישיבה וכל כנס החל תמיד בדברי תורה המגבירים "רוחניות" וכך בימי עיון שולבו הרצאות " תורניות- רוחניות".

הרוחניות המשולבת בהוראה, בתרבות בית הספר, זוקפת קומתם של התלמידים ובעיקר של המורים והמנהל, או אז – החשיבה יצירתית, החדשנות פורחת, תהליכי השינוי בעיצומם והמורים יוזמים ללא הרף.

ראוי שכל מורה- יקנה לתלמידיו "רוחניות" המשולבת בלמידה, כך חייב לנהוג כל מנהל-להחדיר "רוחניות" בכל מורה ומורה.הכל חייב להתחיל בפקחים המחדירים "רוחניות" למנהלים.

נמצא במחקרים רבים –כי מנהל קורא ורוחני, מחדיר תכונות אלו למורים והמה לתלמידים.

ראוי להדגיש כי בכל החדרת רוחניות יש להטמיע בתוכנו ההבנה שיש חשיבות ל"מה" ובאותה מידה ועוצמה ל"איך". חובה להשתמש בכלים ורעיונות דידקטיים מרתקים כדי להטמיע רוחניות בתוכנו ולהופכם לכלי מעשי.

הלמידה מוסיפה "יידע" הידע הוא כוח חשוב ועקרוני ,אך מה שהופך את היידע לחכמה הוא: "שאילת שאלות" בסיס ההצלחה של הרוחניות ביהדות מבוסס על- שאילת שאלות, הגמרא על 2700 הדפים בנויה בעיקרה על שאילת שאלות, ויכוחים ,שקלא וטריא.

חינוך לשאילת שאלות –מוסיף רצון עז –ךהןסיף לרכוש יידע ורוחניות. מסופר על רבי עקיבא שהיה מחלק קליות ואגוזין לתינוקות כדי שירצו עוד ועוד לשאול שאלות.

עלינו לטפח מנהל –מנהיג השואל שאלות את עצמו מדי יום, השואל את המורים, המורים שואלים התלמידים ובעיקר מטפחים תלמידים מקטנותם  לשאול שאלות.

ניתן לשאול שאלות " רק" אם קיים יידע –דעת ורוחניות

במוח האדם.

להלן כמה שאלות שראוי שכולנו נשאל עצמנו:

1.כיצד המנהל-המנהיג מחדיר רוחניות למוריו?

2.מהם הדרכים לפיתןח מוח פורה?

3 האם מוח פורה ויצירתי מהווה כלי חשוב בהצלחה חינוכית?

4.עד כמה ל"רוחניות" יש מקום עקרוני להצלחה?

5.האם כל הצלחה תלויה רק במנהיג?

6.כיצד מגיעים להישגים הטובים ביותר?

7.מהם הכלים ההופכים ילד להיות שמח ומאושר?

8.באילו רעיונות מעשיים הופך מנהל את מוריו לשמחים ומאושרים?

9.כיצד מחוללים תהליכי שינוי?

10.ציין 10 כלים להחדרת רוחניות למורים?...לתלמידים?...להורים?...

11.דרכים לאתר חוזקות וכישורים של כל מורה וכל תלמיד.

12.מדוע הויכוחים...המחלוקות...שאילת שאלות- חשובות ב"רוחניות".

13.כיצד מטפחים תהליך שאילת שאלות כל הזמן מקטנות?

14.מה הכלים שהפכו היהודים לחכמים ביותר בעולם?

15.האם המורים שלך –קוראים ספרים ועוסקים ברוחניות?

16.כיצד הופך מורה לקורא?

17.כיצד הופכים מטוב למצויין?

18.כיצד להחדיר אמונה ורצון בכל מורה ובכל תלמיד?

19.כיצד להחדיר "תרבות" של משמעות...אסטתיקה...מוסיקה...איכפתיות...?

20.מהי תרבות חינוכית איתנה?

21.דרכים וכלים לטיפוח הורים כמנהיגים?

22.הורים כלקוחות כיצד?

23.ציין פרקי "רוחניות" בהם טיפחת המורים?

24.מדוע חשוב כל הזמן לעודד מורים...תלמידים...?

25. ציין לעצמך "מילות מפתח" אותם עליך לרכוש ולהטמיע במורים כמו:אתגר...מוטיבציה...איכפתיות...הקשבה...רצון עז...אמונה...אחריות...שיתופיות...מנהיגות...העצמה...אינטלגנציה שיכלית וריגשית...ועוד...